كلمــات عربية فى اللغـة العبريـة
אָבּוּ – (أبو) אבא של, ובמדוברת: "בעל (תכונה)". למשל אבו ארבע (ממושקף), אבו יו-יו [◄].
אבו עלי – אדם פשוט בעל תדמית מפחידה, דמות מסיפור ערבי עממי: "לשחק אותה אבו עלי", "לעשות אבו עלי".
באבו אבוהה - ועוד איך (מילולית: באבי אביו).
אהבל – בשתי השפות, אהבל (أهْبَل) הוא טיפש, אידיוט.
אוסול – שורשיות, מקוריות (אתנית). בערבית, אוסולי (أصُولي) הוא יסודי, מקורי. ר' אסלי.
אָחוּק – לרוב בא בצורת הריבוי "אחוקים", לציון חברים בלב ונפש. בערבית, אחוכּ (أخوك) הוא "האח שלך".
אחלה – טוב, מצויין, מילה של שביעות רצון. בערבית, אחלא (أحلى) הוא הכי מתוק, ובהשאלה - משהו טוב, משובח.
אינשאללה (إن شَاءَ اللّه) – הלוואי (מילולית: אם ירצה השם).
אַכְּבָּר – (أكْبَر) הוא "הגדול ביותר" (זו צורת ההפלגה של כביר=גדול). יש הרבה צרופים בעברית שמשתמשים במילה אכבר. למשל: אכבר גבר, אכבר טול [◄]. ומוכר כמובן הביטוי "אָלְלָהֻ אכבר" (אללה הוא הגדול ביותר).
אסלי – אמיתי, אותנטי. נאמר בעיקר על ידושלמים ותימנים.
בּוּגֶ'רָס (وجع الراس) – שיבוש של ווּג'ע אַ(ל)רָאס (כאב ראש) שהפך לווּגֶ'רָס ולבּוּגֶ'רָס. בעברית: טרחה, טרדה, מצב מסובך ומעיק.
בסטה (بَسْطَة) – דוכן בשוק. [بَسَطَ - פרש (סחורה)]. יתכן שמקור המילה הוא מפרסית: بسته (basta) - מקום סגור.
בעסה וגם: באסה – תחושת אומללות הנובעת מאכזבה או ממפח נפש (בערבית - بعصة ). בערבית המדוברת יש למילה גם משמעות מטאפורית של קילקול, או השריית אווירה של נחס או של יאוש. מכאן נגזרו גם המילים התבעס או התבאס.
גַּ'בֶּל גַ'בְּלָאוֹת (جَبْل) – הר, הרים. בשימוש בעיקר בסלנג הצבאי.
ג'ורה – ביוב. במקור: جورة - בור (בור ספיגה).
ג'מעה – חברֶ'ה. בערבית: ג'מאעה (جماعة) - חבורה.
ג'ננה – מאותו השורש כמו מג'נון (משוגע): שיגעון, עצבים. ג'ננה מקבלים ומביאים ("אחי אתה מביא לי את הג'ננה").
דוגרי – דיבור ישיר, בלי התחכמויות. בערבית המדוברת, דֻע`רי פירושו "ישר". למשל: "אמשי דע`רי" = לך ישר. המילה הגיעה כנראה מן הטורקית (dogru בטורקית משמעו ישר קדימה).
דאחקה (דאחקות) – "צחוקים" (במלעיל). לרוב, בדיחה מתנשאת על מישהו שלא שייך לחבר'ה. בערבית, דחכּה (ضَحْكَة) זה צחוק. דאחקות מריצים ("להריץ דאחקות").
דיר באלק – זהירות! מילת איום ואזהרה מפני ביצוע פעולה. בערבית, דיר בַּאלַכּ (دِير بَالَك) משמעו 'הסב את תשומת לבך', כלומר 'שים לב'. בערבית זאת רק צורת הציווי ליחיד (לרבים: דיר באלכום וכו'), אבל בעברית משתמשים בה ללא שינוי המין לכל הגופים.
התחפף – הסתלק. מקור המילה הוא הפועל تَحَفَّف שמשמעותו נעשה קל (ע"ע חפיף).
התחרפן – התנהג בצורה מוזרה, השתגע. בא מהמילה חַ'רְפָאן (خَرِِْفَان), שהוא זקן, "סנילי", פטפטן.
וואלה – צרוף של ו' השבועה והמילה אללה (وَاللّة) שמשמעו "אני נשבע בשם האל" או "בחיי אללה". בעברית, יש למילה הזאת אינספור משמעויות (פליאה, הבנה וכו'), שתלויות בהקשר ובנימת הקול של הדובר.
חיזבאללה (حِزْب اللّة) – שמה של התנועה הלבנונית השיעית. מילולית: מפלגת אללה.
חלאקה – המנהג היהודי לספר את הילדים פעם ראשונה בגיל שלוש בעלייה לרגל למירון. בערבית מדוברת (حلاقة): תספורת, גילוח.
חמסה – ח'מסה (خمسة) הוא הקמיע נגד עין הרע, שצורתו צורת כף יד. בהשאלה: ביטוי הנאמר כסגולה כנגד עין הרע. בערבית: ח'מסה הוא חמישה, ובהקשר הזה – חמש אצבעות היד.
חפיף – באופן מרושל, בקלות. במקור: ח'פיף (خَفِيف) - קל משקל. מכאן הפועל לחפף – לעשות משהו באופן חלקי, ללא הקפדה על הפרטים.
טמבל – מישהו שלא משופע בשכל. גם בערבית. תִּנְבַּל (تنبل) הוא עצל, טיפש ומטומטם.
יאללה – מילת זרוז, צירוף של שתי מילים: יא + אללה (يا أللة).
יעני – כלומר. וכנ"ל בערבית (يَعْنِي).
כיף – מהנה, מענג. המילה כַּיְף (كَيْف) בערבית פירושה הנאה, נחת-רוח, וגם חשיש.
לאפה – פיתה שטוחה וגדולה. המילה הערבית לָפָה (لَفَّة) באה מן השורש לפ"פ ומשמעותו, כמו בעברית, ללפף, לסובב.
לֶבֶּן – המילה לַבַּן (لَبَن) משמעה חלב, וגם "לבן" - חלב חמוץ.
מג'ד אלכרום – אמנם לא מילת סלנג - אבל ישוב שטועים בשמו לפעמים. מג'ד אלכרום (مَجْد الكُرُوم) משמעו "תפארת הכרמים". (מג'דל כרום זה מגדל שעשוי מכרום).
מנגל – מַצלה. נגזר מהשורש נק"ל - העביר, הזיז. מַנְקָל (مَنْقَل) הוא מכל שמכיל פחמים לחימום או תאורה מחוץ לבית. ההגיה של המילה היא על פי הניב של יהודי תימן (וכך גם בהגייה הבדווית).
מסטול – סטל (سَطْل) בערבית הוא דלי. מי שהפכו דלי על ראשו הולך כמו מסטול (מסומם).
מעאפן – דבר גרוע, לא מוצלח. בערבית, מַעֲפָן (مُعَفَّن) זה רקוב, מעופש, מזוהם.
מערוף – בעברית, מערוף זאת טובה, כבוד. בערבית (معروف) הוא חסד, טובה, וגם אדם מפורסם.
מערוף עושים ("אחי אני צריך 100 שקל עד מחר, תעשה לי מערוף").
נאחס – הוא עוגמת נפש, הרגשה רעה, וגם תחושת דחיה וגועל. בערבית, נחס (نَحْس) הוא מזל רע; משהו שמבשר רעות, מביא פורענות. נאחס עושים, ולפעמים נאחס נהיה מעצמו.
לנחס – לעשות למישהו נאחס, לגרום לו להיות מנחוס (منحوس = אומלל, ביש גדא).
נָגְלָה – כאשר צריכים להסיע אנשים אבל אין מספיק מקום לכולם, עושים כמה נגלות (סבבים) וכל פעם מעבירים חלק מהאנשים. במקור, נקלה (מהשורש נק"ל) היא העברה, הובלה.
סבבה – צבאבה (صَبَابَة) הם כיסופים, אהבה לוהטת; ובערבית המדוברת: יופי, מצוין. בעברית, אומרים סבבה כשרוצים להביע שביעות רצון ממשהו (לפעמים בנימה אירונית).
סבבה אגוזים – דומה קצת ל־"יופי טופי".
סחבק – למילה יש שני שימושים. כאשר אדם מדבר על "סחבק" בגוף שלישי, הוא בעצם מתייחס לעצמו, בנוסח "עבדכם הנאמן". וכאשר מדברים על אנשים שהם "סחבקים", הכוונה לרוב היא לאנשים שיש ביניהם קשרי ידידות, בזמן שמצפים מהם לענייניות או לרשמיות. למשל: "בחיים בישראל הגבולות פרוצים וכולם מרגישים סחבקים. אין קודים מקובלים של נימוס, התחשבות בזולת או חינוך לאסטתיקה." בערבית, צָאחֵב (صاحب) הוא חבר וצאחבכּ (صاحبك) הוא החבר שלך.
מהמילה סחבק נגזר גם הפועל להסתחבק במשמעות של להתרועע, ליצור ידידות, לעיתים באופן מלאכותי או אינטרסנטי.
סחתיין – מילת פירגון וברכה. מילולית, צחתיין (صَحتين) זאת צורת זוגי של צחה (صِحَّة) – בריאות, שלמות. המילה משמשת בערבית מדוברת במשמעות של: לבריאות, בתיאבון, לחיים.
עלכ וגם: עאלכ – בערבית במילה הזאת אין בכלל עי"ן: קֻלֶכּ (قلك) שנהגית אֻלֶכּ בערבית המדוברת (העירונית), היא "כדבריך", ונאמרת בנימה של זלזול וחוסר אמון.
עַרְס (عَرْس) – סרסור. כשהמילה נאמרת בבדיחות הדעת, היא שקולה ל"ממזר": בחור פיקח וממולח. בכל הקשר אחר זהו ביטוי מעליב ופוגע.
פדיחה – משמעה בדרך כלל התבזות בפומבי, "בושות". בערבית, פדיח'ה (فَضِيحَة) היא שערוריה, בזיון. מהמילה נגזרים גם הפעלים פידח, להתפדח. פדיחות משתדלים לא לעשות.
פיספס – החטיא, החמיץ. המילה נוצרה מהלחישות "פסס..פסס.." (فِسَّّة فِسَّّة) שמטרתן להוציא את היריב מהריכוז ברגע המכריע (פיספוס).
פרחה – פָרְחָ'ה (فَرْحَة) היא אפרוחית, פרגית. צורת ההקטנה שלה היא פְרֵיחָ'ה (כשם חיבה), ובעברית המילה קיבלה משמעות של נערה קלת-דעת, קולנית ובעלת לבוש צעקני.
פשלה – כמו בערבית (فَشْلَة): כשלון. לרוב הכוונה למעידה חד פעמית ולא אופיינית. גם פשלות משתדלים לא לעשות, אבל זה לא תמיד מצליח.
11-03-2007, 06:00 PM
كلمــات عربية فى اللغـة العبريـة 
>
العرض العادي
